אם לא שמעתם עליו עד עכשיו, יש סיכוי גדול שתשמעו עליו בשבועות הקרובים: מחקר ה-PURE, מחקר גדול ורב רושם, שמשווק ככזה שיערער על הנחות היסוד שלכם לגבי מה בריא לאכול. באופן מעניין, המסקנות שמשוגרות לציבור דרך כתבות בעיתונות ועל-ידי אחד ממובילי המחקר, שאף השתתף לאחרונה בכנס הראשי של התזונאיות בישראל, עולות בקנה אחד עם האינטרסים הגלויים של תעשיית המזון והתרופות. במסגרת פרויקט "אמת בפרסום" של "העין השביעית" ושל הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, מומחיות הפורום יפרקו בסדרת מאמרים את הספין התקשורתי סביב המחקר המתוקשר.

תפקידם של ארגוני בריאות, בישראל ובעולם, הוא לתווך לציבור את הידע המדעי העדכני ביותר באמצעות מתן הנחיות התנהגות לאוכלוסייה: מה מומלץ לאכול, מתי מומלץ להתחסן, כיצד ניתן להפחית חשיפה לזיהום אוויר, באילו מדינות מסוכן לבקר וכדומה. הכל, כמובן, מתוך מטרה לשמור על בריאות התושבים.

הנגשת הידע והפיכתו למדיניות ולהמלצות ברורות היא התמחות הדורשת ראיית עולם רחבה, הבנה עמוקה וניסיון רב. כדי לפרסם המלצה תזונתית, ארגוני בריאות חייבים להתבסס על מאות מחקרים ומטא-אנליזות. כך פועל מדע. הידע המדעי מתקדם בדרך כלל באופן הדרגתי, מחקר ועוד מחקר ועוד מחקר, ורק שילובם יחד יוצר תמונה מהימנה ומבוססת מדע, שעל-פיה גוזרים ארגוני בריאות את ההמלצות לציבור. המלצות אמינות לעולם אינן נסמכות על מחקר בודד, ומחקר בודד – גם אם הוא מחקר מצוין – לא יכול לערער את כל מה שלמדנו ממאות מחקרים ומטא-אנליזות.

הדבר נכון שבעתיים בתחום מדעי התזונה, שם קשה מאוד לבצע ניסויים מבוקרים כמו אלו שעושים במדעי הרפואה (על יעילות של תרופה חדשה, למשל). במדעי התזונה אין כמעט דרך לחוקרים לשלוט במה שאוכלים המשתתפים בפועל. כל אדם בוחר את מזונותיו, אבל הבחירה של אדם את מזונותיו קשורה גם בהרבה מאוד משתני אורח חיים אחרים, שעשויים להשפיע על בריאות הנבדק אך ברובם אינם ידועים לחוקר (כמו פעילות גופנית, גנטיקה, רמת מתח, מצב בריאותי פרטני, גישה לשירותי בריאות וכולי).

לכן, מחקרים בודדים בתזונה תמיד חשופים להטיות סטטיסטיות, שעלולות לעוות את תוצאותיהם. אנשי המקצוע בתחום הנגשת הידע והפיכתו להמלצות לציבור מכירים את ההטיות האלו ולוקחים אותן בחשבון.

ההקדמה הזו באה כדי לתת רקע למחקר גדול שעשה כותרות לאחרונה, המוכר בראשי התיבות PURE, ושהוצג בתקשורת ככזה ש"מנפץ מיתוסים תזונתיים הקשורים בתחלואה ותמותה", "מעלה מחדש את השאלה מהם הרגלי תזונה בריאים" והופך על ראשן מוסכמות בריאותיות כגון הקשר בין שומן ופחמימות לתחלואה ומוות. למעשה, המחקר והאופן שבו הוצג על-ידי העיתונות ממחיש את המימרה המפורסמת "ישנם שלושה סוגי שקרים – שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה".

סוד גלוי הוא שעניים מתים בגיל צעיר יותר, ושתוחלת החיים במדינות עשירות גבוהה מזו שבמדינות עניות. ואכן, במחקר נמצא באופן לא מפתיע שצריכה גבוהה יותר של שומן ושומן רווי (שהיא כאמור סמן לעושר) היתה קשורה לתמותה כוללת נמוכה יותר

במחקר המתוקשר השתתפו כ-135 אלף איש מ-18 מדינות – רובן מדינות מתפתחות. על-פי הנתונים שהוצגו במחקר, המשתתף הממוצע מן המדינות המערביות (והעשירות) אכל תזונה אופיינית לתרבות השפע – תזונה עשירה בחלבון, בשומן ובשומן רווי, בעוד המשתתף הממוצע במדינות המתפתחות (והעניות) ניזון מתזונת עוני – תזונה ענייה בחלבון ובשומן, המבוססת כמעט כולה על פחמימות מזוקקות (אורז לבן באסיה ותירס באפריקה, למשל).

מובן שאוכלוסיות שונות כל-כך הן כמעט בלתי ניתנות להשוואה. השונות ביניהן לא מסתכמת רק ב"בחירות תזונתיות" (אם אפשר בכלל לכנות תזונת עוני כבחירה תזונתית). למשל, במדינות עניות הנגישות לתרופות מצילות חיים מוגבלת, ואיכות השירותים הרפואיים נמוכה. במדינות עניות חשופים התושבים גם לרמות גבוהות יותר של מזהמים סביבתיים. סוד גלוי הוא שעניים מתים בגיל צעיר יותר, ושתוחלת החיים במדינות מפותחות ועשירות גבוהה באופן ניכר מזו שבמדינות מתפתחות ועניות.

ואכן, במחקר נמצא באופן לא מפתיע שצריכה גבוהה יותר של שומן ושומן רווי (שהיא כאמור סמן לעושר) היתה קשורה לתמותה כוללת נמוכה יותר, בעוד צריכה גבוהה יותר של פחמימות מזוקקות (שהיא כאמור סמן לעוני), היתה קשורה ב"תמותה כללית" גבוהה יותר. אלא מה? מהי תמותה כללית? במחקר היא הוגדרה ככל תמותה שאינה מתאונה. סיבות המוות הראשיות שמונה המחקר הן סרטן ומחלות נשימה מחוץ לאפריקה, ובאפריקה – מחלות מידבקות ומחלות נשימה (שאחד הגורמים המרכזיים להן הוא זיהום אוויר). כלומר, מדובר בתמותה שבחלקה כלל אינה קשורה לתזונה.

לעומת זאת, כאשר החוקרים בחנו את הקשר שבין צריכת פחמימות ושומן לבין תמותה ממחלת לב – מחלה שתזונה לקויה היא אחד הגורמים המרכזיים לה, הם כלל לא מצאו קשר כזה.

כלומר, את תוצאות המחקר ניתן גם היה לסכם במלים אלו: "אנשים עניים מאוד, שניזונים מתזונת עוני שעיקרה אורז לבן או תירס וסובלים מהעדר נגישות לשירותי רפואה ומחשיפה גבוהה למזהמים סביבתיים, מתים יותר מתחלואה שאינה לבבית, כמו מחלות נשימה, סרטן ומחלות מידבקות, בהשוואה לאנשים שניזונים מתזונת שפע, מטופלים בתרופות מתקדמות ונהנים משירותי רפואה מודרניים".

באופן לא מפתיע, אלו ממש לא היו הכותרות בתקשורת... מה כתבו העיתונאים? ב"הארץ" יצאו עם "מחקר ענק: שומן מפחית את הסיכון לתמותה. לא חובה להיות טבעוני". ב-ynet, כתבה שנראית כמו הודעת יחסי-ציבור לכנס הוכתרה בכותרת "החוקר שטוען: 'שומן לא מזיק, הבעיה עם פחמימות'". ואילו בעיתון חדשות הבריאות הישראלי E-med הכותרת היתה "מחקר PURE גורם לסערה בעולם התזונה והקרדיולוגיה: צריכת שומן גבוהה, כולל שומן רווי, קשורה דווקא ל... ירידה בסיכון לתמותה (LANCET)".

כך עובדת השיטה: א' מעתיק מ-ב', ג' מעתיק מ-א', אף אחד מהכותבים לא טורח לקרוא את המחקר, להבין את ממצאיו ואת מידת הרלבנטיות שלו לציבור הישראלי, וכולם מדווחים על מחקר חדשני שמערער את כל מה שידענו על תזונה. ואם זה כתוב בעיתון, זה בטח נכון

מה שנראה מתוך קריאת הטקסטים הוא שבאף כלי תקשורת לא טרחו באמת לקרוא את המחקר במלואו, ושהטענות בכתבות התבססו על פרסומים בחו"ל. זה עשוי להסביר מדוע העובדות שתוארו לעיל נעלמו מעיני הכותבים בישראל, אך קשה לקבל זאת כתירוץ.

וזה כמובן לא נגמר כאן. הכתבה בE-med, שנראה שנלקחה מאתר Medpace האמריקאי, הפכה בעצמה למקור מדעי לבלוגרים ואנשי בריאות. כך למשל רופא מומחה לרפואת משפחה והרבליסט קליני, אחרי שהוא מעתיק את הכתבה מ-E-med, מסכם בהחלטיות: "ובמלים פשוטות: ההפחדה משומן רווי לא מבוססת על מחקרים איכותיים". כיצד יודע הרופא המכובד שבניגוד לכל יתר המחקרים האחרים, דווקא מחקר ה-PURE הוא מחקר איכותי, אף על פי שכלל לא קרא אותו?

אלא שכך עובדת השיטה: א' מעתיק מ-ב', ג' מעתיק מ-א', אף אחד מהכותבים לא טורח לקרוא את המחקר, להבין את ממצאיו ואת מידת הרלבנטיות שלו לציבור הישראלי, וכולם מדווחים על מחקר חדשני שמערער את כל מה שידענו על תזונה. ואם זה כתוב בעיתון, זה בטח נכון.

אז לא. מחקר ה-PURE לא מערער את כל מה שידענו על תזונה, וכפי שמסבירים במחלקת התזונה של אוניברסיטת הרווארד, "מעבר לכותרות הסנסציוניות ולתמצית המאמר, המסרים העיקריים בהמלצות התזונה לא השתנו: דפוס תזונתי בריא כולל שפע של ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות ואגוזים; כמויות מתונות של מוצרי חלב מופחתי שומן ודגים; וכמויות נמוכות של בשר מעובד, בשר אדום, מזונות ומשקאות ממותקים, ודגנים מזוקקים".

הבעיה היא שהמלצות תזונתיות אלו, המבוססות מחקרית, אינן "חדשניות" ולכן הן, כנראה, משעממות מדי מבחינה עיתונאית. לכן גם יש פחות סיכוי שתקראו עליהן בעיתון.

בצדק עושה משרד הבריאות שאינו שוקל לשנות את המלצות התזונה ולהמליץ על צריכת יותר שומן, וטוב יעשו התזונאיות הקליניות אם ימשיכו להתעדכן בחידושים בתחום המחקר על-ידי קריאת המאמרים עצמם ולא את הכתבות עליהם בעיתון. כך יוכלו להמשיך לסייע למטופליהן. מי שהתנהל שלא בצדק הם עורכי העיתונים והאתרים, שהעדיפו את הכותרת המושכת גם במחיר הטעיית הציבור. וזאת למרות המחיר הבריאותי, אפילו בחיי אדם, שהכותרות הללו גובות.

* * *

"אמת בפרסום" הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" והפורום לתזונה בת-קיימא ששם לו למטרה לבחון קמפיינים פרסומיים ופרסומים עיתונאיים בתחומי העיסוק של הפורום.

הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא (ע"ר) הוא גוף מקצועי המורכב ממדענים ואנשי מקצוע בתחומי תזונה, סביבה ובריאות הציבור, הפועל להעלאת המודעות לקשר בין תזונה, סביבה ובריאות האדם, ולייזום פעולות לקידום הביטחון התזונתי הלאומי.