היות והמוח לא מבדיל בין מציאות לדמיון, כדאי לדמיין מצבים רצויים ולשכנע את המוח שהם אכן מתאפשרים ואז למשוך אותם למציאות בעזרת כוח המשיכה.
השבוע נער
שטיפלתי בו לא הצליח לדמיין את עצמו מחייך. מסתבר שיש אנשים שמתקשים לדמיין התרחשויות ויזואליות.
אפשר לתרגל את היכולת של דמיון ויזואלי.
ביקשתי מהילד שיסתכל על עצמו מחייך, לעצום את העיניים ולהמשיך לראות את התמונה.
דרך תרגילים חוזרים ניתן להגיע ליכולות דמיון:
שלבים בפיתוח הדמיון:
1. לדמיין תמונה
2. בהסתכלות על התמונה: לשקף, להעריך, ולדרג את החיות מ-1 עד 5 (כלומר אילו חלקים היו הכי קל לדמיין? הכי ברור לדמיין?)
3.לחזור על התמונה בדמיון, במטרה להפוך אותה לברורה יותר, ולדמיין אלמנטים אפילו חיים יותר.
4.לשקף ולהעריך את התמונה שוב.
5.לחזור על 4 פעמים נוספות, בכל פעם לקחת את החיות של התמונה עוד לרמה, או הוספת שכבה נוספת של פרטים לתמונה. פשוט להוסיף כל פרט שאתה מרגיש יעשה את התמונה מציאותית יותר.
רצוי להעשיר את התמונה בזיכרון מדי יום, לשים לב לפרטים, להעשיר אותה. יכולת הדמיון משתפרת.